אִתִּ֤י מִלְּבָנוֹן֙ כַּלָּ֔ה אִתִּ֖י מִלְּבָנ֣וֹן תָּב֑וֹאִי תָּשׁ֣וּרִי ׀ מֵרֹ֣אשׁ אֲמָנָ֗ה מֵרֹ֤אשׁ שְׂנִיר֙ וְחֶרְמ֔וֹן מִמְּעֹנ֣וֹת אֲרָי֔וֹת מֵֽהַרְרֵ֖י נְמֵרִֽים׃
בית אהרן
והנה כתיב אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנ"ה. היינו אפילו כשהאדם במדריגה גדולה וגבוה בחי' אתי אעפ"כ תשורי מראש אמנה. ראשית היא האמונה. וע"ז אמרנו כבר אתי מלבנון כלה א"תי מ"לבנון ת"בואי ר"ת אמ"ת כסדרן. ת"שורי מ"ראש א"מנה ר"ת אמ"ת למפרע. להודיע ולהראות הכל שהעיקר היא האמונה. וכמו כן כתיב אצל אברהם והאמין בי"י וכו'. ולכן כתיב להגיד בבוקר חסדך. היינו כשהקב"ה משפיע חסדים להאדם ומאיר לו כבוקר צריך להגיד ולהודות להקב"ה עבור החסדים שלו. ואמונתך בלילות. היינו אפי' כשהאדם הוא בבחי' לילה ואין אור לו צריך ג"כ להודות ולהאמין בי"י באמונה. וע"י האמונה שיאמין בהקב"ה ישפיע לו חסדים טובים: